קפקא על החוף / הרוקי מורקמי

אני לא יודעת אם נהנתי לקרוא את הספר. היו רגעים שהיה לי קשה להניח את הספר ונמשכתי לסיפור מתוך סקרנות לבאות, אבל רוב הקריאה ריחפה עלי תחושת פספוס. לא הצלחתי להתחבר לאסטטיקה של הספר כדי להרגיש איתה בנוח, והיה לי ברור שמוטמעים בספר מפתחות עלילה שאני לא מוצאת.

הספר בנוי בצורת עלילה שזורה - הן מבחינת המבנה הקלוע שלו (הפרקים לסירוגין מדלגים בין שני קווים) והן מבחינת התוכן שנשען על כמה יסודות מפותלים. כשסיימתי את הספר מיד נכנסתי לאינטרנט וציפיתי למצוא ביקורת בעברית שתבהיר לי מה לעזאזל קראתי. משנעדר ממני מבוקשי גם בלעז, הגעתי לאתר של הרוקי מורקמי עצמו. עם צאתו של הספר, הוגשו למורקמי 8000 שאלות קוראים ביפנית, על 1200 מהן הוא סיפק מענה. לקוראים הזרים שלו הוא מספק כמה תשובות באנגלית, וביניהן:

"...the key to understanding the novel lies in reading it multiple times."

אני לא סבלנית מספיק בשביל לקרוא את הספר פעם נוספת, וחוץ מזה קריאה שניה תהיה אנליטית ובעלת אופי ניתוחי - והייתי מעדיפה להשאיר את מלאכת הקריאה שלי כמלאכת ספיגה והתרשמות. מלאכה של רגש ולא של שכל.

את הניתוח אביא מהרשמים האוטנתיים שלי שכתבתי בימים אחרי הקריאה, ופיסות מעניינות שדליתי מהרשת.

למען דיון ענייני, אתחיל בתקציר מפורט של הסיפור - מי שזוכר מוזמן לדלג מעבר לטקסט הצבוע.

אנחנו פוגשים את קפקא בשיחה עם הנער הקרוי עורב במשרד של אביו. קפקא מתכנן זה זמן רב לברוח מהבית, והוא התכונן למהלך הזה פיזית (בדרך להיות בן ה15 החזק בעולם) ונפשית. הוא עוזב את הבית ובידו ציוד מינימלי, ותמונה שלו ושל אחותו בים. אמו עזבה את הבית כשקפקא היה בן 4 ולקחה איתה את אחותו. התמונה היא התיעוד היחיד שלהם יחד. את התבגרותו של קפקא מלווה נבואה אדיפלית שניבא לו אביו. קפקא עולה לאוטובוס לשיקוקו, ובתחנת מנוחה הוא פוגש את סאקורה, שלדעתו עלולה להיות אחותו. דרכיהם נפרדות כשהיא משאירה לו את מספר הטלפון שלה. כשקפקא מגיע ליעדו הוא שוכר חדר במחיר מיוחד במלון מקומי, ומתחיל לבקר בספריית קומורה. בספריה הוא פוגש את אושימה וגברת סאאקי, וחושד שסאאקי היא אימו. בימים הראשונים הוא עוסק בפעילות הכושר הרוטינית שלו ומבקר בספריה תוך פיתוח קשר חברי עם אושימה.

במקביל נכנסת עלילה שמתחילה במסמכי צבא מצונזרים, אודות אירוע מסתורי בזמן מלחמת העולם השניה. סצ'וקו, מורה בבית ספר יסודי בפרברים, הובילה חבורת תלמידים לטיול איסוף פטריות בגבעה. לפתע כל התלמידים קרסו ונכנסו למצב חוסר הכרה, אבל עיניהם המשיכו לנוע. מתועדת תנועת הבהוב בוהקת מסתורית בשמיים בסמוך לאירוע הקריסה. הרופא המקומי היה חסר אונים מול הגופות הרפויות, אך במהרה החלו הילדים לחזור להכרה בלי כל זיכרון מהאירוע או תופעות לוואי שיעידו על קיומו. התלמיד היחיד שלא התעורר היה נקאטה. נקאטה היה תלמיד חדש באיזור, אחרי שפונה עם משפחתו מטוקיו. לאחר כמה שבועות הוא התעורר, עם פגיעה ביכולות קוגנטיביות כמו קריאה ודיבור.

כיום, נקאטה הוא זקן תמהוני, בעל יכולת לשוחח עם חתולים. הוא משתכר כמאתר חתולים עבור משפחות שדורשות בשירותיו, ומקצבה סיעודית. ברגע נתון הוא תר אחר חתולה בשם גומה בעזרתם של החתול המעט פגוע קוומורה והחתולה האלגנטית מימי. בעצת החתולים נקאטה עורב במגרש ריק לאדם מאיים שנצפה אוסף משם חתולים. במהרה מופיע במגרש כלב גדול, שמוביל את נקאטה לביתו של ג'וני ווקר. הכלב מתקשר עם נקאטה דרך המחשבה, ומתברר שזה ג'וני ווקר שמדבר דרך הכלב. ג'וני ווקר מציע לנקאטה עזרה במציאת גומה, בתמורה לכך שנקאטה יהרוג את ג'וני ווקר. ברחבי הדירה מתגלה שג'וני ווקר מאכסן ראשים קפואים של חתולים, אותם הרג בטקס מזעזע בשביל לאסוף את הנשמות שלהם ולבנות מהן חליל קסום. על נקאטה להרוג את ג'וני ווקר, ואחרת ג'וני יהרוג גומה, מימי וקוומורה. לאחר שנקטה צופה בטקס ונרצחים כמה חתולים, הוא לא מסוגל לצפות ברצח של מימי, והורג את ג'וני ווקר. לאחר הרצח נקאטה מחזיר את גומה למשפחתה ומסגיר עצמו למשטרה. במשטרה הוא נתפס כזקן מבולבל ולא אמין ונשלח לדרכו, לא לפני שהוא מנבא לשוטר התורן כי יפול גשם של דגים בקרוב.

בטקמצו קפקא מתעורר בסבח בלי זיכרון של השעות האחרונות, ועם כתם דם על החולצה. מבוהל, הוא פונה לעזרה לסאקורה. הוא מעביר את הלילה בדירתה, שם הוא כביכול מגשים חלק מהנבואה כשסאקורה מענגת אותו. למחרת, קפקא חוזר לספריה ומשתף את אושימה שהוא מחפש מקום לשהות בו. בזמן שאושימה מברר עם גברת סאאקי על אפשרויות שהיה לקפקא, הוא מסיע אותו לבקתה מבודדת בהרים. קפקא מבלה כמה ימים בהרים, בקריאה, מחשבה וגיחות ליער - למרות שאושימה הזהיר אותו לא להכנס שמא יאבד את דרכו. כשאושימה אוסף את קפקא בחזרה לעיר לגור בספריה, הוא מספר לו על העבר של גברת סאאקי - אהבת נעוריה נהרג בצעירותה, ומאז היא מתבודדת. הוא מפנה אותו לשיר שהיא כתבה - "קפקא על החוף". למחרת מופיעות זוג נשים בספריה שמוחות על הדרה מגדרית בספריה, וכסתירה אושימה מתוכח איתן וחושף את היותו הומו טרנסג'נדר.

בינתיים, נקאטה נודד בדרכים בעזרת טרמפים שונים, ופוגש את הושינו, נהג צעיר עם משרת הובלות. הישינו נמשך לנקאטה כי הוא מזכיר לו את סבא שלו עצמו ולוקח כמה ימי חופש כדי לעזור לו במסע לשיקוקו. נקאטה מספר שהוא מחפש את "אבן הכניסה" והם חוקרים את האזור. כשנקטה נופל לשינה ארוכה של שעות רבות, הושינו נתקל בעיר בקולונל סנדרס. הקולונס מספק להושינו זונה, ומוביל אותו לאבן הכניסה.

בספרייה, מתברר לקפקא שאביו מת. הוא דואג שגם זה חלק מהנבואה, וקשור לכתם הדם המסתורי על החולצה - למרות המרחק הלא סביר בין קפקא לאביו ביום הרצח. בלילות הבאים מבקרת את קפקא דמות רוח של סאאקי הצעירה, שמתישבת בחדר בו קפקא ישן ומסתכלת על התמונה של אהבת נעוריה בחוף שתלויה על הקיר. קפקא נמשך לסאאקי, מקשיב לשיר שלה, וחושף בפניה את התיאוריה כי היא אימו. היא מכחישה, והם מפתחים מערכת יחסים מינית - בהשלמת הנבואה של אביו.

המשטרה מחפשת אחר הרוצח, ואושימה לוקח את קפקא בחזרה להרים. בצד השני של שיקוקו הושינו עוזר לנקאטה להפוך את אבן הכניסה. כעת כשהשלב הושלם, הם מחפשים מה נקאטה צריך לעשות, ומגיעים לספרית בית קאמורה. קפקא בהרים מחליט להכנס למעבה היער, עד שהוא נתקל בזוג חיילים שהאגדה מספרת שנעלמו בהרים האלה במחלמת העולם השניה. הם מובילים אותו לאזור בו לזמן אין חשיבות, שם הוא פוגש את רוחה של סאאקי הצעירה וסאאקי הבוגרת. בספריה נקאטה פוגש את סאאקי, והיא משתפת אותו שמאז שחזרה לשיקוקו אחרי ההתבודדות עקב מות אהובה, היא כתבה בקפידה את כל זכרונותיה. כעת היא מבקשת ממנו להשמיד אותם. נקאטה ממלא את מבוקשה, וסאאקי מתה בחדר העבודה.

כשנקאטה חוזר מהמשימה הוא שוקע בשינה ארוכה ומת. הושינו שלא מצליח להפוך את האבן כדי לסגור את הכניסה, ונתקל בחתול שמבהיר לו כי בקרוב יגיע עימות שהושינו חייב להכריע כדי שנקאטה יוכל למות בשקט. בלילה מתחיל לצאת מגופתו של נקאטה יצור לבן שהושינו מתקשה להשמיד, וזוחל לעבר אבן הכניסה. הושינו מוצא כוח להפוך את האבן, סוגר את הכניסה, והורג את היצור.

בינתים ביער, הנער הקרוי עורב בצורת העורב שלו חג ומאתר גבר מסתורי. הגבר מסביר שהוא נמצא בלימבו ביער, שהוא מת ושהוא בדרך להכין את החליל הגדול ביותר.

בינתיים קפקא נמצא בעולם שבמעבה היער, שם הוא מבין שעליו לחזור דרך הכניסה בשביל לא לאבד את זכרונותיו. הוא נפרד מסאאקי הבוגרת, ושואל אותה שוב האם היא אימו. היא בתגובה עונה לו שמזמן היא נטשה מישהו שלא היתה אמורה לנטוש ומבקשת סליחה. קפקא יוצא מהיער וחוזר לבקתה, ובעזרת אחיו של אושימה חוזר לספריה. שם הוא מחליט לחזור הביתה ולבית הספר.

חזרה לעניינו.

מבחינת המבנה של הספר, השלם גדול מסך חלקיו. לא פעם התפתיתי לדלג שני פרקים קדימה כדי להמשיך עם קו העלילה שנקטע ומסקרן אותי יותר. האיזון נשמר ופעם החלק המושך היה החלק של קפקא ולפעמים נקאטה, עד שאלו מתאחדות.

שני הקווים משלימים אחד את השני: משיכה מֵנִיעָה (מלשון יוצרת תנועה) - קפקא וגם סאאקי משתמשים אחד בשני כדי לסגור מעגל ולתת מענה לכאב והחלל שהם חיים איתו, שניהם ננטשו על ידי אהוב. הושינו רואה בנקאטה זיכרון לסבא שלו, ושניהם מונחים על ידי "כח" חיצוני כלשהו. התמקדות בזמן - קפקא וסאאקי מתנהלים למען העבר, נקאטה והושינו מתקדמים עיוור צעד אחד צעד כשאין עתיד ברור. באופן מודגש יותר נקאטה חיי את הרגע, בגלל היעדר זיכרון העבר וחוסר היכולת לפתח מחשבה מורכבת. הושינו מוסיף ומתרפק על ההווה בעזרת מוזיקה קלאסית מודרנית. בקיצור, המון משחקי עבר - הווה. מורכבות הדמויות - קפקא סוחב סביבו אגו ואלטר-אגו, ונקאטה בקושי משלים משפט עם מושא נושא ופועל. וכמובן, התמונה של קפקא ואחותו על החוף, מול התמונה של קפקא על החוף.

מורקמי מייצר הרבה קריצות שזורות בין הפרקים המקבילים. הסחת הדעת עם המרקלים שמוזכרת כטכניקה רטורית על ידי הושינו בספריה ומופיעה אחר כך כתפנית עלילתית בעולם של נקאטה, בשלב אחר שבו קפקא נוסע באוטובוס והוא הער היחיד בין ישנים, אולי מקביל למה שקרה לנקאטה בתור ילד? קפקא ונקאטה שניהם מתעוררים חסרי הכרה במקומות משונים.

הספר משחק על מימדים מורכבים נוספים כשהוא דוחף ושולף את הקורא מהעולם הפנטסטי, ומקרקע בעזרת דמויות סמי ריאליטסיות כמו ג'וני ווקר והקולונל (מורקמי שילם תמלוגים?) ורפרנסים אמיתיים כמו מוזיקה, ספרות, מיתולוגיה, פילוסופיה. ריבוי המימדים האלה יוצר מציאות כלאיים.

השכבות שאני מזהה הן: 1. יצורים שאינם ריאליסטיים גם בעולם העלילה: ג'וני ווקר והקולונל משחקים תפקיד בעיצוב הפוסט מודניסטי של הסיפור, הם לא המותג - אבל קושרים קשר לעולם קפיטליסטי. הם יישות נפרדת, גם בעלילה עצמה הם יישות נפרדת מבני אדם בשר ודם. הם לא מצייתים לחוקי הפיזיקה, וגו'ני ווקר מהווה בשלב כלשהו מעטפת לרעיון אביו של קפקא. ההלבשה הזאת אגב היא זו שיוצרת את הגשר בין העולם של קפקא לעולם של נקאטה. גם שני החיילים ביער נכנסים לקטגוריה הזו.

2. יצורים שאינם ריאליסטיים אבל כן נמצאים חלק מעולם העלילה: סאאקי מופיעה כמה פעמים בסיפור בייצוג של מימד נפרד. פעם באופן ברור כשהיא מופיעה בתור ילדה, קל לנו להבחין במציאות במקרה הזה. פעם אחרת כשהיא מופיעה הן בתור ילדה והן בתור מבוגרת בעולם הלימובו, ההפרדה מהמציאות ניתנת לוויכוח, כי הלימבו כולו ניתן לוויכוח האם הוא חלק מציאותי או לא.

3. יצורים ריאליסטיים באופן ברור: קפקא, נקאטה, אושימה (שהוא ייצור כלאיים בפני עצמו. מורקמי לא מפסיק להדגיש פלואידיות בין מימדים שאנחנו אוהבים להפריד בקו ברור). אבל, נשים לב שגם כאן דמויות ריאליסטיות זולגות לקטגוריה השניה. סאאקי מולבשת על דמותו של אמא של קפקא, סאקורה על אחותו. האם סאאקי וסאקורה משחקות פה תפקיד עילי יותר? או שדווקא אמו ואחותו שבעצם לא פגשנו בכלל כל הסיפור? קפקא עצמו מולבש על דמותו של קפקא אהובה של סאאקי. וכו' וכו'.

אסכם את החלק הזה בריבוי מימדי דמויות שמורקמי לא מפסיק לדלג ביניהם. מבלבל. מסקרן.

מבחינה עיצובית אלמנטים חזותיים מעולם האנימה והמנגה מופיעים גם הם בסיפור. תולעים לבנות שיוצאות מלוע של אדם מת, נער שהוא גם ציפור (מזכיר את האול מהטירה הנעה או האקו מהמסע המופלא). יכול להיות שזו טעות שלי ואלו פשוט אלמנטים בתרבות יפנית שגם האנימנגה שואבת מהם השראה בעצמה. קטונתי. החלק שפותח את הספר עם ניהול מסמכי חקירה מאוד יבשים, קריצה בכלל לקפקא הפרנץ?

נחמד לשחרר ולתת לאלמנטים לא מוסברים כמו אבני כניסה או חלילי קסם מנשמות חתולים פשוט להתקיים. אבל מעקצצת התחושה, איזה רובד נוסף של מורקמי פיספסתי? או שמותר לי פשוט לטבוע באסטטיקה.

לסיום, יש שלד של גשרים שעליו בנוי כל הסיפור. יש מעברים רציפים בין קפקא לנקאטה, בין סאאקי הצעירה לבוגרת, בין קפקא לקפקא, בין הושינו לנקאטה, מעברים של תפקידים, ביצוע משימות ומימוש גורלות. על חלק מהמעברים האלה מנצחים עולם הלימבו אבני כניסה הפוכות ונבואות, וחלק מוטמעים עמוק יותר. זה שלד שבוודאות הייתי רוצה להבין טוב יותר איך הוא עובד, הוא מפתח להבנת הסיפור.

את רוב החומר המעניין שמצאתי על הספר ראיתי בקובץ שאלות ותושובות של מורקמי (https://www.harukimurakami.com/q_and_a/questions-for-haruki-murakami-about-kafka-on-the-shore)

ובערוץ היוטיוב Up Late with A. G. Macdonald שפרסם סרטון כולל קצר https://www.youtube.com/watch?v=RCP0LvSgGCQ&t=693s והתחיל סדרת סרטונים יותר מפורטת ומפורקת https://www.youtube.com/watch?v=1xEUApFKwQ0 שאני מאוד מחכה להמשך שלה.